ביקורת ראשונה פורסמה ב 25.2.13 באתר "אנשי הספר" מאת דפנה ת.
ספרו של משה שרון "אֵיֶּכָּה" מספר על אריאל, בחור ישראלי חילוני בן שלושים ושתיים. מבולבל לגמרי מבחינה נפשית ורגשית, הוא מחליט לעזוב את כל מה שיש לו ולברוח רחוק כדי למצוא לעצמו את השקט הנפשי והתיקון לו הוא זקוק.
אריאל עוזב עבודה טובה, חיי אהבה וזוגיות של שמונה עשרה שנה עם עלמה, וכך הוא מגיע להודו. שם הוא פוגש במרילנה, צעירה איטלקייה ומוזרה שמזכירה לו במקצת את עלמה. נרקמת ביניהם מערכת יחסים והוא מתאהב בה, הוא מתחיל לחשוב שהנה זה הזמן הנכון – אבל לבסוף זה לא מסתדר, משהו מתקלקל. ושוב אריאל אבוד בהודו. הוא נכנס לבית חב"ד ושם הוא פוגש בנעה, בחורה דתייה מרעננה הצעירה ממנו בעשר שנים שמתנדבת בבית חב"ד. בין אריאל לנעה נרקמים קשרי חברות אמיצה המלאים בשיחות נפש על דת, אהבה, החיים עצמם ומה שביניהם.
הספר בנוי מקטעים קצרים, כאשר שמו של כל קטע נושא את שמו של אותו הגיבור בו הקטע מתרכז (אריאל, עלמה, מרילנה, ג'רמי ועוד), וכך לאט לאט נוצרת העלילה.
לאחר שמתחילים את הקריאה ונשאבים פנימה לעלילה המרתקת לא רוצים להפסיק לקרוא את הספר עד שמסיימים; הקריאה קולחת גם בזכות הכתיבה הפשוטה והמובנת. אני מאוד נהניתי ממנו והיה לי קשה להפסיק לקרוא ואפילו עצוב שהוא נגמר, וזאת למרות שבהתחלה היה לי קשה עם הקטעים הקצרים. אך לאחר שהתרגלתי, פשוט לא יכולתי להוריד אותו מהידיים.
התחברתי מאוד לסיפור העלילה עצמו; מצאתי אותו מרגש, מעניין, מותח וזורם. הקטעים
הפילוסופיים אמנם פחות דיברו אליי, כיוון שאני לא כל כך אוהבת פילוסופיה, אך הם שתולים
בתוך הטקסט ואינם מפריעים לזרימת הספר, ולפעמים הם אפילו תורמים להתפתחות העלילה והמשכה.אני ממליצה על הספר בחום. לדעתי הוא מתאים לקוראים מאחרי צבא ועד אין סוף.
ביקורת שנייה פורסמה ב 5.3.13 באתר נוריתה מאת אסנת בן ברוך:
אריאל ועלמה בני 32, זוג צמוד מאז גיל 14 ואף מתגוררים יחד ובכל זאת עדיין לא מתחתנים, אריאל חושש מאוד מהמחויבות.
אריאל בן יחיד, עלמה היא אחת משבע אחיות וכל אחד מהם מגיע מעולם אחר ושונה לחלוטין זה מזו ובכל זאת הם יחד, כל הזמן הם ביחד.
בית ספר ביחד, צבא ביחד, הטיול הגדול ועכשיו הם מתגוררים יחד ועדיין אריאל לא מציע לעלמה נישואין עד שזו לוקחת את המושכות לידיה ומציעה היא לו נישואין והוא באי נעימות רבה מסכים להצעה שלה.
כיוון שההסכמה של אריאל לא נבעה מהאמת הפנימית שלו הוא בורח.
שלושה שבועות לפני החתונה, כאשר הכל מוכן וההזמנות נשלחו זה מכבר הוא משאיר אחריו פתק קטן ובורח להודו.
בהודו הוא לא מטייל ולא מתמסטל הוא פשוט נשאר במקום למשך חודשים ארוכים ופוגש.
פוגש אנשים שונים ומגוונים ממורים רוחניים ועד יהודים דתיים מבית חב"ד.
שתי נשים מלוות את המסע של אריאל בהודו.
איטלקיה בשם מרינלה אשר כרוכה אחר ג'רמי המורה הרוחני ודי מנצלת את רגשותיו של אריאל כלפיה.
ונועה. בחורה צעירה דתיה אשר כובשת את לבו של אריאל.
נועה מתנדבת בבית חבד, מאורסת לתומר שכל כולו שקוע בדת היהודית וקיום מצוותיה.
היא מטפלת בבית חבד, באורחיו ונקשרת מאוד לאריאל בעבותות של רגשות חזקים מאוד.
האם אני ממליצה על הספר? בסיכומו של דבר כן. ספר מאוד מעניין.
פחות התחברתי ופחות אהבתי את חלוקת הפרקים.
הספר בנוי מפרקים פרקים כאשר כל אחד מהם מסופר על ידי אחד הגיבורים ולעתים על ידי שני גיבורים גם יחד, והכל כתוב בגוף שלישי. קצת קשה לי להתחבר לסגנון כתיבה זה אבל עביר… בהחלט עביר.
בספר עצמו מעבר לסיפור יש לא מעט שיחות רוחניות ושיחות יהדות/דת. מעניין מאוד אבל לעתים מבחינתי קצת לא קשור, קצת מסיט מהרעיון המרכזי של הספר שאותו לדעתי פספס מעט הסופר. לא כתב על כך ממש.
מאוד רציתי לקרוא יותר על עלמה שנותרה בארץ ועל החוויה שלה להינטש כך על ידי בן הזוג שלה, שלושה שבועות לפני החתונה. הרצון שלי סופק רק לקראת סוף הספר ומבחינתי לא מספיק, רציתי לקבל יותר עליה, על עלמה.
סוף הספר מאוד דרמטי וגם די מפתיע אותי בטוויסט מיוחד.
לסיכומו של דבר אומר כי הספר מעט מסורבל אבל מאוד מעניין ואני ממליצה מאוד.
אייכה | משה שרון 