אייכה | משה שרון

רומן הביכורים של משה שרון | פרסומים ותגובות הקוראים

28 מחשבות על “קראתם את אייכה? תגובות הקוראים

  1. אשריך , בפני מי אתה כותב ומי מטהר אותך…

    סיימתי עכשיו לקרוא, מחכים פה בתור כבר לקרוא קרוביי שגם על חייהם השפעת

    ישר כוח גדול מאוד מכל הלב אחי הטוב. ריגשת אותי מאוד חילוני\דוס שכמותי

    תודה שהתגברת לכתוב ולהוציא אל האור את הספר

    הרבה ברכות והצלחה לפירסומו. שיאיר ויקרב לבבות

    תמשיך אתה להאיר בדרך המיוחדת כל כך שלך

    באהבה
    יונתן

  2. קניתי את הספר אתמול בערב. כתוב: "דעת קנית מה חסרת. דעת חסרת מה קנית". לא קראתי רומן כבר למעלה משנה ואז שקעתי בדבר הנעים הזה, מלא בתובנות מהחיים, רצף של התפתחויות שלא נותנות לך להניח אותו מהיד. התחלתי לקרוא אותו ברכבת. הגעתי הביתה, תוך 20 דקות התקלחתי, נשנשתי, הדלקתי סיגריה, ויצאתי עם אריאל, עלמה, ג'רמי נעה ושאר הדמויות שהרגישו לי מאוד מוכרות למסע מרתק. משה שרון- מבריק, מבין, מכיל, שנון ומתוחכם לוקח אותי לטיול. למסע נפלא של התפתחות. מעיף את המח שלי לדמיונות בארץ רחוקה, את הנפש עמוק עמוק פנימה ולבסוף, מחזיר את הנשמה הביתה. למקום הטוב, המוכר והאהוב. לשקט שאנחנו מחפשים כל החיים. שבעצם תמיד היה כאן. רק מכוסה, שכבות שכבות והרבה קליפות שמוסרות ונושלות תוך כדי המסע בדרך אלי.

    משה, איש ענק שכמוך, תודה רבה על מתנה של התפכחות.

  3. לא האמנתי שאקנה את הספר ואקרא אותו ביום אחד.

    בכמה מילים… ספר מעניין, מרתק, כך שאי אפשר היה להפסיק לקרוא.

    למדתי הרבה תובנות לחיים ובע"ה ליישמם…

    יישר כח לך משה על ההשקעה, המאמץ, בכתיבת הספר.

    עלה והצלח בכל מה שתחפץ.

    תמשיך להאיר להרבה אנשים את הדרך הנכונה אל האושר..

  4. ספר מרתק, מלא תובנות לחיים, המון חוכמה שמגבשת את האמת כולה. התחלתי לקרוא את הספר בראשון בלילה, התעוררתי לפנות בוקר והמשכתי…… אי אפשר להפסיק לקרוא. סיימתי ביומיים… מאיר את הדרך לחיים ואוסף את כל התובנות כולן מכל התורות לאמת אחד שהיא שלנו…. מומלץ בחום, ספר חובה

  5. נהניתי מאד לקרוא את הספר. יש לציין ששנים אני כבר לא קוראת רומנים מבחירה..מרגישה שזה בזבוז זמן בשבילי ומעדיפה לקרוא משהו עם תוכן. אז שמחתי על האפשרות לקרוא סוף סוף משהו נקי, בלי בוטות ועם תוכן בין ובתוך השורות. האמת אני הייתי יכולה עוד יותר לצנזר פה ושם כדי שהקהל הדתי יהיה מרוצה. מה שבטוח שלחילוניים זה מספיק צנוע.
    אני חושבת שבחירת הנושא, מיקום העלילה והדמויות היה מצוין המון אנשים יכולים למצוא שם את עצמם ולהזדהות. אם זה החילוני שמחפש את עצמו במזרח-אריאל, אם זאת עלמה
    אם זו בת דתיה,שמחפשת את עצמה או את דתיותה, ויש הרבה כאלו שנסעו למזרח בציבור שלנו ועברו חוויות שונות, אני אישית גם טיילתי שם והאמת גם לא חוויתי את הצד החיובי של חב"ד בהודו, אבל כשהגעתי לנפאל ותאילנד הבנתי גם למה בתי חב"ד ברוב הודו הם לא מאושרים ע"' הרבי, והם משיחסטים. צרם לי קצת הביקורת על חבד שבאה מצד הדמויות, כי סהכ יש הרבה יותר חיובי לומר עליהם מאשר שלילי.
    ברור שאהבתי שהכנסת את דברי הרב קוק לדמות של נעה, זה אפילו מקורי
    גם אהבתי את הטווסיטים לקראת סוף הספר
    מה שהכי חזק לדעתי זה המסר שאני קיבלתי
    שבאמת יהודי זה יהודי
    והחיצוניות של הבן אדם ממש לא תמיד מעידה פנימה
    האדם גם משתנה כל הזמן
    ולכן בקשרים,גם בזוגיות וגם בחברות יש להסתכל על הביפנוכו
    ולא להתקבע
    אני חושבת שבעקבות הספר אנשים יותר יפתחו את הראש
    יצאו מהמקובעות.
    סה"כ אני חושבת שזה ספר קריא וקליל, מתאים גם לגילאי תיכון, לא עמוס בתיאורים רבים, מה שאני דוקא אוהבת, הלואי וזה הספר יעורר אנשים לחשוב, לשנות משהו בתפיסה
    להתחרט על מעשים שעשו
    להכיר את הרב קוק
    ר' נחמן
    ויבינו שהאמת כאן ולא בהודו
    כמובן שמאד התחברתי לדמות של נעה המתוקה
    ושמחתי על הסוף שבחרת לכתוב
    אני מאחלת לך שתמשיך לכתוב ולהעמיק בכתיבה עוד פנימה
    וגם שהספרים יבוימו לסרטים…

  6. כבר הספקתי לשכוח את הגעגוע לספר שמתחילים לקרוא ומחכים ליום שיעבור כדי לחזור ולהתרפק עליו וזה מה שקרה לי כשהתחלתי עם אייכה. התחברתי רגשית לסיפור, להרהורי התשובה אצל החילוני, זה שבדרך ואצל הדתייה וחשבתי לעצמי כמה קל זה יכול להיות אם באמת היינו מביעים את המחשבות שלנו בכתב כפי שעושים הגיבורים במכתבים במונולוגים ובמכתבים שלהם. כמה סבל ותסכול היה נמנע מפרשנות מוטעית שנובעת מחוסר תקשורת ובעיקר מהפחד שלנו להחשף, להשיל את עורלת הלב המגוננת ולהיפגע.
    אז מלבד העלילה המקורית והמעניינת אני ממליצה על על כמה שעות (תלוי בקצב..) של התבוננות ותובנות חדשות ומאירות.

  7. זמן רב לא קראתי ספר בשקיקה כל כך גדולה, פשוט לא יכלתי להפסיק. על מדף הספרים בביתי עומדים ספרי הלכה, מוסר ויהדות וגם רומנים שונים אבל ברומן זה אפשר למצוא שילוב של הכל אשר נכתב בצורה כל כך מסקרנת , עניינית ומרתקת אשר פונה אל הלב ומדברת לכל קורא וקורא באשר הוא. בחיפוש העצמי בחיינו 'אייכה' הוא בהחלט נקודה טובה וחכמה של אור שמאירה את התהליך כמגדלור.
    אני ממליצה בחום לקרוא את הספר ומחכה בציפייה גדולה כבר לספר הבא.
    משה, אשריך שזכית!!! תודה רבה.

  8. בזמנו אמרתי לך שאני בטוחה שהספר הזה יסתובב הרבה מיד ליד בין המטיילים ברחבי הודו ובכלל. אחרי שקראתי את התוצר הסופי, אין לי ספק שלספר הזה יהיה קהל הרבה יותר רחב ומגוון.

    התרגשתי ונהניתי, מהכתיבה, מהעלילה, מהתובנות המשולבות ובעיקר מהדינמיקה בין הדמויות.

    נדרשת רגישות וראיית עומק כדי להוציא מהדמויות את הניואנסים הדקים שבהם, ולפחות בחוויה שלי – הצלחת. בעיקר נהניתי מהאופן שבו התאמצת לדייק ולתת לכל דמות את המקום שלה, עם כמעט אפס שיפוטיות. מה שלדעתי מאפשר לקורא לספוג ולחוש את המרקם האנושי המורכב והעדין שלנו כבני אנוש, עם כל הפחדים, המחשבות הלא מדוייקות, הכעסים, הטעויות אך בסופו של דבר הרצונות הטובים שעומדים בבסיס של כולנו. את כל אחת מהדמויות, גם אלה הפחות 'פוטוגניות' (תומר, מרינלה), וגם את אלה ש'רחוקות' מאיתנו (ג'רמי, הרב, או אפילו נעה – כל קורא מהמקום שממנו הוא בא) נראה לי שאפשר להבין בסופו של דבר, גם אם לא להסכים.
    בעיני זה מקסים ופותח את הלב ואת הראש. וזה להרגשתי המסר היותר חזק שקיבלתי מהספר.
    אייכה – לעצמך פנימה, ועם עצמך כלפי אחרים.
    מתוך הכלה והבנה אמיתית של כל החולשות, יחד עם הכרת החוזקות וראיית הטוב – שבך ובזולתך.

    הטוויסט החד לקראת הסוף אמנם הוסיף עניין ומתח, אבל אני אישית, על סצנת הסיום לא 'מתתי'… טרגית לי מידי גם לא ממש ברורה. (וזה ה'לשיפור'…)

    זכית, משה.
    ואנחנו גם…
    תודה!

  9. משה שלום,

    הפתעת אותי עם הספר כל הזמן מצפה לכיוון אחד
    ואז מפתיע ולוקח לצד השני.
    ובמיוחד הסוף..

    ממליצה בחום הוא מרתק.

    המון הצלחה משה..:)

  10. איכה הינו מסוג הספרים שנקרא בנשימה אחת.

    השפה בה משתמש משה שרון מקפיצה חיוך לעיתים ממש קרובות, וכל פסקה מריצה לפסקה הבאה ולפרק הבא………………….. עד שנגמר. (עם לקיחת אוויר של סיפוק – מלוא הריאות – וחיוך שמסכם הכל)

    הציטטות מהכתובים וההצצה לעולמות אחרים ולמעגלי חיים לא מוכרים מצמיחה פנינה בין הדפים.

    עם זאת, בסופו של סיפור, נותרתי מעט חסרה את שהתרחש בראשו, בנפשו ובהוויתו של אריאל בחלק האחרון של הספר.

    כאילו בלי משים נעלם פרק או שניים…. J

    מומלץ בחום !!!!!!!

    ואשמח מאד לאיכה ב'.

  11. שרון היקר,

    תודה לך על כתיבת הספר המצוין. היום סיימתי לקרוא אותו. נהנתי. מאוד נהנתי. מאוד מאוד נהניתי.

    אני מרגישה שהספר כתוב בצורה גאונית – להכניס לפיו של מורה בהודו את המסרים המופלאים הללו…

    הספר חודר ללב ומקצר מרחקים פיזיים – קראתי את חלקו ברכבת, בנסיעתי מהרצליה לבית-שמש ובחזרה (אני עובדת שם פעם בשבוע), מלווה בחוויותיו של אריאל, תל-אביב מעולם לא הייתה כל-כך קרובה לבית-שמש 🙂 החוויה מדברת בעד עצמה.

    אתה מכיר את התחושה שאתה רואה מישהו ובטוח שהוא הדמות מהספר? אז בתחנת הרכבת בהרצליה ראיתי את נעה מהספר.

    אני לא בטוחה שהבנתי את הסוף לעומקו, אך בוודאות נשארתי עם טעם של עוד.

    אני עתידה ב"ה לטוס להודו להעביר שם הדרכה בעוד כשבועיים… כך שהתזמון של קריאתו נהדר עבורי!

    הספר מיד עובר לחברים שלי מהעבודה עם המלצה חמה.

    יישר כוח, חזק ואמץ בעשייתך.

    בברכה,

    עינת

  12. משה,

    קראתי את הספר, או יותר נכון להגיד , כמו שכתבת מאחוריו, "נקרא בנשימה אחת"…

    בשבת שאפילו היתה שימשית התחלתי וגמעתי 230 עמודים,

    זה אומר די הרבה, לא?

    היו רגעים ושורות שאף הזלתי דמעות,

    היו משפטים שהתחברתי אליהם באופן לא יאומן.

    הסוף די הפתיע אותי, כנראה שהמסע להודו לא היה סתם מסע

    וזה גרם לי להרהר על המסע שלי שטרם התרחש:)

    המלצתי לכל חברותי והוא כבר מסתובב ביניהן…

    ממתינה להמשך!

    לימור

  13. משה, ידידי,
    שקעתי בו לקריאה כמעט רצופה.
    ספר…פשוט ועמוק בין צחוק לבכי בין שמיים לארץ…עונג…עד…העונג הבא – סרט.
    ספר משפיע.
    להצלחה וברכה
    זכינו
    אסתיוגה

  14. דעה על אייכה שפרסמתי בפורום של ynet:

    סיימתי את אייכה תוך יום וחצי. קריא, זורם, כתוב קצת כמו אשכול נבו.
    הסיפור מספר על אריאל, מדריך פסיכומטרי בן 32 ששלושה שבועות לפני החתונה שלו בורח להודו. שם הוא פוגש איטלקייה בשם מרינלה ומסתבך איתה, דרכה הוא מכיר את הגורו שלה, ג'רמי שמלמד את אריאל כמה תובנות על החיים.
    בשלב מסויים בטיול שלו הוא נכנס לבית חב"ד ופוגש את נעה, דתייה בת 22 שמתנדבת שם ו… מתאהב בה. החל מנקודה זו הספר מלווה את ההתלבטויות של שניהם על חייהם, על הדת ועל מה שיקרה או לא יקרה ביניהם.
    את מאה העמודים האחרונים אינני יכולה לספר כדי לא להרוס לכם, רק אומר שוואלה, הופתעתי מאוד ואפילו זלגו לי דמעות לקראת הסוף… התרגשתי.
    משה שרון כותב בצורה מפתיעה, משחק עם העברית, ממציא מילים ונותן תחושה של מישהו ששולט בכתיבה אבל לא מדיי.
    קטע שלא התחברתי: בשלב מסויים הוא עושה משהו למרינלה, האיטלקייה, כביכול כדי לעזור לה אבל בפועל זה דבר איום ונורא. היה לי קשה לקרוא את זה, קצת מתעלל מדיי.

    חדר משלי

  15. משה שרון היקר,הקריאה בספר קולחת-גם קלילה וגם עמוקה.הרגשתי שאתה קורא "בואו" וכל מי שקורא ולא קורא יוצא אחרייך לריצה… לכן צריך לקרא את הספר לפחות 3 פעמים.בקריאה השניה מגלים עוד שכבה וכך הלאה. לדעתי יצרת ז'אנר ספרותי חדש ועליו עוד ידובר ויסופר.הרווח הכי גדול שלי מזה – נחמה טובה ותקווה אמיתית,עם הטעמים האלה נשארתי ומחכה להמשף כי יבוא ב"ה. קולחת קלילה ועמוקה

  16. קראתי בנשימה עצורה, מסוג הספרים שאי אפשר להפסיק לקרוא… עד הסוף. משה היקר, אתה כותב מדהים, אתה מסוגל לראות אנשים ולהבין אותם בניואנסים הכי דקים וניסתרים וזה דבר נדיר ויפה. הדבר היחיד שהפריע לי, שלא הצלחתי להרגיש את אריאל עד הסוף, לא הרגשתי את האגואיזם שלו עד הסוף, את האהבה שלו לנעה עד הסוף, את החכמה והאינטיליגנציה שלו עד הסוף, היה לי קצת פרווה הבחור הזה… מלבד זה, התחברתי מאד ואני מחכה לספר הבא…

  17. קניתי את "אייכה" ביום ראשון וביום שלישי כבר סיימתי אותו…יש בספר משהו שמושך את הלב להמשיך ולקרוא
    הסופר משה שרון מצליח לסחוף את ליבך דרך הדמויות ודרכם ולגרום לך לחשוב ולהתבונן בעצמך
    ממליצה למי שרוצה לקרוא ספר עלילה אבל גם ספר שמאיר נקודות במסע הפנימי של כל אחד מאיתנו
    מומלץ מאוד!
    קרן

  18. טוב.

    דקות אחרי סיום המלים האחרונות,

    בתום חמישה ימי מסע עם אריאל ונועה.

    עוד זמן לתובנות משמעותיות יותר שיבואו,

    מוכרח לציין ששבע השנים עשו חסד של ממש:

    הספר קולח, מרתק, צבעוני ומלא בניחוחות.

    הודו של ראג', הדלאי למה, הריינבו קפה מעל המפל,

    הכל חזר אליי בצבעים עזים עזים,

    דרך עיניים שמצליחות להיות אובייקטיביות וגם מאוד ממוקדות.

    הדמויות שלך נפלאות,

    דגש על אריאל, דגש על עלמה.

    החיפוש מרתק, וגם נשאר בלתי פתור עם הסוף הזה,

    כאילו משאיר לקורא את החיפוש שלו, בלי הנחות.

    אהבתי מאוד מאוד את הספר.

    מקווה שעוד נזכה לקרוא עוד כתבים מאירים ממך בקרוב.

  19. אז….עברו מספר ימים מהרגע שסיימתי לקרוא את הספר ואני עדיין חיה אותו!
    מתגעגעת לאריאל,נעה,ג'רמי ,מרינלה וכל שאר הדמויות.
    לא הייתי עדיין בהודו אך הספר,הריחות והצבעים גורמים לי לחשוב כבר כמה ימים האם זה יהיה יעדי הבא!!!
    הספר לוקח את הקורא למסע מרתק,סוחף,מרגש ומעורר!
    מעורר בעיקר את השאלה הגדולה על החיים שלנו…מהיכן באנו ולאן אנחנו הולכים?!
    את השאלה הגדולה על האהבה וקיומה!
    מחכה כל כך כבר לספר הבא!!!!

    בהצלחה
    הדר שובל

  20. מהרגע שלקחתי את הספר לידיי נשאבתי פנימה עמוק בתוכי, למסע שאליו המחבר הצליח להעביר אותי דרך כל אחד ואחד מגיבוריו.
    על כל מגוון מערכות היחסים וההתמודדויות שנכתבו – ככה גם אני בדרכי, נסחפתי ועברתי מסע התבוננות פנימית משלי.

    הספר כתוב בצורה חכמה שחודרת ישר ללב, עם הומור שנון ביותר ואינטליגנציה רגשית
    שקשה להאמין שמחבר כתב את הספר ולא מחברת וחלילה אינני שוביניסטית (-;.

    המחבר נכנס לעומקים בנבכי נשמתו של אדם, עד כדי כך שבלתי נתפס שככה אפשר להעביר ולהביע רגשות ומחשבות – ולכן הספר כל כך נוגע, ולכן כל אדם יכול לחבור בתוכו לכל מיני סיטואציות שמופיעות בספר, וממש להרגיש שהספר נכתב עליו.

    אייכה הצליח לקחת אותי למקומות שמעולם לא הייתי בהם ואף לרגעים מסויימים, ממש חשתי
    טעמים וריחות.
    .
    ההלך רוח של האהבה הטהורה, והרומנטיקה שהיתה בספר, העבירה בי געגועים לאהבה וטוהר
    של פעם… ולמרות זאת הספר כל כך עדכני והובע בכתיבה שמתאימה לרוח והתנהלות החיים של היום – לתקופה המבלבלת ושלנו.

    לסיום,
    התעצבתי שהספר הסתיים, כי הוא השאיר בי טעם של עוד וגעגוע לגיבורים ודרכם…
    ובצורה כזו או אחרת, להמשיך את המסע הפנימי של ההתבוננות בתוכי.

    דרך הספר שואבים המון כוח, כי הוא נותן סיטואציות אמיתיות שכל אדם ואדם שהתעורר כבר
    לשאול שאלות, בדרכו הוא יוכל גם לקבל מזור ומענה ו/או חיזוק למקום שהוא כבר הגיע אליו ובעצם להיווכח שהוא בדרך הנכונה.

    הספר כמו מצפן, מאיר את הדרך ועושה חיבור בין עולם הרוח לעולם החומר.
    הוא עושה איזה סדר פנימי, בפרט לאלו שהלכו קצת לאיבוד וזקוקים להכוונה ולעידוד – הספר יראה להם שהם לא ל-ב-ד, שהכל בסדר, ושהם הכי נורמאליים שיש, ושזה חלק מדרך החיים שבצורה כזו או אחרת אנשים שמתעוררים עוברים.

    אני ממליצה על הספר הזה לכל אדם באשר הוא, מבלי לציין גיל כי גם נער או נערה…. הבוגרים לגילם, שכבר הספיקו לחוות מערכות יחסים, ואו לשאול שאלות ולתהות על החיים הללו יכולים
    בדרכם לחבור לספר זה ולקבל איזה שהוא מענה וכלים להתבוננות בתוכם !!!

    תודה על הספר המאיר הזה, שבדרכו מביא המון אהבה, והלוואי והיה מגיע לידיי כשאני הייתי אותה נערה הבוגרת לגילה, כי ספר מבורך זה, היה יכול להביא לי המון מזור בדרכו הקסומה… !

    תודה רבה,
    הודיה

  21. שמי אפרת. אני צלמת ומסתובבת ברגעים אלו ממש בנפאל. קיבלתי את הספר שלך "איכה" בחיבוק ענק מהוריי. שניהם גמעו אותו. אנחנו מטיילים שלושתינו יחד. אני יודעת שלקח לך 7 שנים לכתוב את הספר – אבל אני גמעתי אותו ב 3 ימים. לא רציתי שהוא ייגמר, היו עמודים שחזרתי עליהם כמה פעמים כדי להבין לעומק את אשר כתבת. נהנתי מכל שלב, הסוף היה לי קצת קשה. פתאום כל האנרגיה השלילית שנכנסה לנעה. אני מניחה שהיו לך את הסיבות שלך לסיים כך את הספר…. אבל אני נשארתי עם טעם של עוד. כ"כ רוצה לדעת מה עוד יקרה לגיבורים של הספר. אז תודה לך. בהחלט מרגישים את ההשראה של אשכול נבו בספר שלך. מחכה לספר הבא בכליון עיניים.

  22. כשקראתי את הספר, מאוד הזדהתי עם אריאל. כל הבלאגן הזה שרץ לו בראש כל הזמן ההתחבטויות האם הוא עשה נכון כשעזב, האם נועה היא הפתרון שלו לזוגיות מוצלחת משהו שמאוד ליווה אותי בהודו. והאמת שהספר פשוט החזיר אותי למקום שאני הייתי, רק שהפעם הייתי ליד בעלי, ויכולתי לראות את הדברים אחרת. היה לי מאוד קשה להיפרד מהילדים וכשקראתי את הספר, הבנתי למה. הבנתי שכל החיים שלי אני עסוקה בילדים, האם הם אכלו, שתו, עשו שיעורים, מאושרים, היה להם טוב היום או לא, וההתנתקות מהם שיגעה אותי, רציתי לשלוט במה שקורה בארץ למרות שלא הייתי נוכחת.
    אריאל לעומת זאת היה עסוק בלהיתנתק, אפילו כשאביו היה מאושפז בפעם הראשונה הוא לא חשב לחזור. הוא פשוט נהנה מלהיות מנותק, מה שאני לא הרשתי לעצמי לעשות בהודו. וגרם להמון מריבות ביני לבין בעלי בתקופה הזו ולסבל שלי מהטיול בהודו.
    בנוסף השיעורים של ג'רמי (נשמעו פחות או יותר כמו ההרצאות שעכשיו אני חווה איתך), פותחים את החיים להסתכלות שונה ורגועה יותר.
    בסוף מסתבר שגם ג'רמי הוא איש רגיל, שעושה טעויות ולומד מהם……
    מדהים בעיני השילוב של אשתו ומרינלה – שזה בעצם החיים עצמם, עם כל העוצמות והתהפוכות שהם מזמנים לנו והתמודדות ההזויה שלו עם הסיפור. למרות שכביכול יש לו את כל הידע איך לטפל במצב אבל הוא רחוק מפתרון הבעיות שלו.

    בקיצור הספר טלטל אותי, אבל אני בטוחה שכשבעלי יקרא אותו הוא יבין את מה שניסיתי להסביר לו בשנה האחרונה בצורה לא כל כך מוצלחת מסתבר…..
    מאוד נהנתי, אני חושבת שאני צריכה לקורא את הספר שוב, כדי להתחבט בכל ההיבטים שלו, אבל זה כל הכיף.
    המון תודה. הספר הגיע אלי בזמן מצויין, ונתן לי המון תובנות לחיים.

  23. משה היקר והאהוב! נשמה ענקית, נשמה כוללת שכמוך!
    תמיד ידעתי שאתה כזה מהרגע הראשון ששמעתי את קולך וראיתי אותך, ובכל זאת כשקראתי את הספר, ושטף אותי "זרם התודעה" התודעות למעשה שיש בו, כאילו הופתעתי מחדש לראות כמה אתה יכול להכיל, זה מה שעושה ספר טוב, וסופר טוב, זה מה שעושה בן אדם טוב. בכל זאת אם הייתי צריך להמר איזה נשמה הכי קרובה ודומה לנשמתו של המחבר הייתי מהמר על אריאל (ולא בגלל ההיכרות שלי איתך בחיים אלא מהכתיבה) אני קורא את הספר ונהנה מכל רגע לוקח את זה לאטלאט, כמו מעשה אהבים שלא רוצים שייגמר מהר, כמו תיאורי הבישול והאוכל המלבבים והמגרים מלאי החיים והיצר שיש בספר.

    אייכה משה? ממשה עד משה מי כמוך משה? שמושה אותי בספרך למקומות טובים ונהדרים
    תודה על מתנה נהדרת

    ממליץ מאוד מאוד מכל הלב

  24. משה היקר,

    כחובבת קריאה מושבעת ומכורבת :), שנותנת הרבה רספקט למילה הכתובה, מרגישה צורך לשתף אותך בהנאה הצרופה שעברה עלי מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר. מוצאת את עצמי מחכה בקוצר רוח לסוף היום. נהנית להתכרבל עם הספר ולהתאחד מחדש עם הדמויות השובות שבו.

    אייכה לקח אותי למחוזות רחוקים וקרובים. קראתי בשקיקה את המילים שנכתבו. ואת אלו שלא. סיפור אהבה שהתרוקן ודעך. מעבר מאינטימיות לזרות מנוכרת. מתאהבת בדמויות. חייה אותן ואיתן. נושמת. תוהה. מצפה. כואבת. מתאכזבת. שמחה. מתרגשת וחווה איתן את המסע. מוצאת את עצמי לא אחת, עוצרת. קוראת בשנית. מתבוננת. מאפשרת לתובנות, לתחושות, לחיבור להתעצם.

    דרך דמויות מקסימות, השכלת בכישרון רב ובדרך קולחת ומרתקת, לרקום עלילה פועמת ומלאת חיים, שזורת דימויים ורמזים, ולהעביר באמצעותה תובנות וחכמה כ"כ פשוטה וכ"כ נכונה. אני מאחלת לקוראי הספר ולי ביניהם, שנשכיל לאמץ תובנות וחכמה זו כדרך חיים.

    הלוואי ותחושת המלאות הזו היתה גם חותמת את הספר. הסוף, לצערי, הרגיש לי כמו מסע בעולמות גבוהים שהסתיים בהתנגשות חזיתית עם הקרקע. מטלטלת. לא צפויה. כואבת.

    משה היקר, חושבת על המסע שעברת משך השנים. על הדמויות שנולדו מקרבך. העלילות שנרקמו. הדרך הרגישה והמדייקת בה טיפלת בסוגיות העדינות והמורכבות שעלו. ואני מסירה את הכובע על התוצר המוגמר. זכית בכישרון כתיבה יוצא דופן. רהוט. מדויק. מרגש. קולח. סוחף ומתובל בהומור מקסים שמעלה חיוך ופושט נחת על הקורא. אשריך.

    מצפה לספר הבא….,
    דפנה ברוקס

  25. לקרוא את אייכה זה לטעום מקצת שבחיו של הסופר… זה לא עוד ספר.. זה רומן רוחני סוחף!!
    הרגשתי הזדהות מליאה עם הדמויות, ההתלבטויות, התנועה בין היצרים.. הבלבול והרגש..
    הופתעתי לגלות תשובות שפתחו לי אפיקים חדשים וראיה מעמיקה יותר..
    דרך העלילה קל בטבעיות לקטוף עצות שהם סודות של החיים ולהשתמש בהם.

    אייכה זה ספר ששינה אותי, ספר שאשמח בחיוך לעלעל שוב בין האפיזודות וללקט לי עצה יומיומית קלילה שתרים אותי לחשיבה עם פרספקטיבה רחבה יותר..
    כייף לחזור לקרוא בו..כייף להתרגש מהאהבה הגדולה שמתוארת רק בין המילים ולוקחת את הקורא לפתח ולהבריג את דמיונו בתוך עולמם של אריאל ונועה ולחוות איתם אהבה בעולם שמנפץ את הכללים…
    אייכה- כשמו כן הוא: שואל אותי ברמה האישית אייכה- איפה את מוצאת את עצמך? נוהגת נכון ? לפי הכוונת הזוגיות
    המקצועית השזורה בין כל השלבים שאותם עובר אריאל..
    הספר פותח צוהר להבין את עולמו הגדול של משה שרון אשר פיתח שיטה ייחודית של טיפול בזוגות עפ״י הקבלה בשילוב ידע אימוני ונסיון של שנים עם זוגות, הספר הוא פרי מתוק, בשל ועסיסי.

  26. משה.
    סיימתי היום לקרוא את הספר הנפלא שלך.
    ביום אחד קראתי אותו ואני לא מאלו שקוראות . נהנתי מכול רגע ומכול תובנה ואני חושבת שזה בעיקר בשל העובדה שאני שומעת את הרצאותייך כבר שנים , הספר מציג את מחשבותייך והשקפותייך ושיעורייך בצורה כייפית
    ובכלל את סיפור חייך שאותו אתה מעביר בהרצאות.
    בהחלט מעשיר ומאיר ומרגש… עלו לי חיוכים קטנים של דברים שקראתי שאתה נוהג להגיד בהרצאותיך.
    ישר כוח תמשיך להשפיע לעזור ולהעשיר אותנו
    תודה רבה
    ענת

  27. כרגע סיימתי לקרוא את הספר שלך "אייכה" שאצלנו, מושבעי הספרים אומרים, עשה לי את "אפקט הוואו".
    אני קוראת המון ספרים (בערך 200 בשנה) ואני יודעת שזה ספר מהסוג שיישאר בי.
    אני בחורה שכמו שהסביבה מכנה, רגל אחת בעולם הדתי ורגל שנייה בעולם החילוני. או יותר מדוייק להגיד נפש דתייה בעולם חילוני.
    הספר שלך הגיע לידיי בתקופה מלאת קונפיקטים והוא עזר לי לעשות סדר בראש, להכניס פרופורציות וחיוך.
    חיי עד כה די סבוכים ואם אנשים בגילי חולמים על לקנות בית/ בגדים/ לבלות וכו'. החלום שלי מזה שנים הוא לעזוב הכל, לנסוע להודו ולעבור את המסע הזה שגיבור הספר עשה. אולי בגלל זה הרגשתי הזדהות כ"כ גדולה.

    אני חייבת לציין שהכתיבה שלך מדהימה. היכולת להעביר מסרים מבלי להישמע מטיף ולהישאר בגובה העיניים מאוד מושכת ומרתקת.
    קראתי את הספר בשלוק אחד וחוץ מלהגיד תודה על חווית קריאה מרתקת כל שנשאר לי לאחל זה המון בהצלחה – כי מגיע לך.
    ממני
    שרון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s